Eirouvine
Daf 27b
לֹא אָמַר אֶלָּא הֶחֱזִירוּהוּ. הָא אִם חָזַר הוּא. אָסוּר. אָמַר רִבִּי אָחָא. דְּרִבִּי נְחֶמְיָה הִיא. דְּתַנֵּי. פֵּירוֹת שֶׁיָּֽצְאוּ לִרְשׁוּת הָרַבִּים וְחָֽזְרוּ. שׁוֹגֵג יֵאָכֵלוּ. מֵזִיד לֹא יֵאָכֵלוּ. רִבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר. בֵּין שׁוֹגֵג בֵּין מֵזִיד לֹא יֵאָכֵלוּ. עַד שֶׁיַּחֲזִירָן לִמְקוֹמָן שׁוֹגֵג. וַתְייָא דְּרִבִּי נְחֶמְיָה כְרִבִּי מֵאִיר. דְּתַנֵּי. הַמְעַשֵּׂר וְהַמְבַשֵּׁל בַּשַּׁבָּת. 27b שׁוֹגֵג יֵאָכֵל. מֵזִיד לֹא יֵאָכֵל. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר.
Traduction
–La Mishna dit qu’au cas ''où l’on se trouve ramené de même'', il est permis de sortir; si donc le retour avait été volontaire; il serait interdit d’aller au delà de 4 coudées. Cet avis, dit R. Aha, doit être conforme à R. Néhémie, puisqu’un enseignement dit: lorsque des fruits se trouvent avoir été transportés hors des limites shabatiques, si le transport a eu lieu par erreur, on pourra les manger là (en cas d’autorisation par l’eruv, ou de proximité); si le transport a eu lieu en connaissance de cause, ce sera interdit (à titre d’amende); selon R. Néhémie, même en cas de transport involontaire, on ne pourra pas les manger sans leur retour au point de départ (c’est qu’en cas volontaire, même après le retour en place, les fruits sont interdits, par crainte du déplacement hors des 4 coudées; donc, il est d’avis d’ainsi limiter la place). Cette opinion de R. Néhémie est d’accord avec R. Meir, dans cet enseignement (98)''(Terumot 3, 3) ; (Shabat 3, 1).'': celui qui, le samedi, a rédimé un aliment, ou l’a cuit, pourra le manger en cas de transgression involontaire; mais, si c’est un acte conscient, ce sera interdit, selon R. Meir.
Pnei Moshe non traduit
לא אמר. במתניתין אלא החזירוהו שהן החזירו אותו שלא לדעתו כמו שהוציאוהו שלא לדעתו:
הא אם חזר הוא. מעצמו אסור ואין לו אלא ארבע אמות:
דר' נחמיה היא. ואתיא כר' נחמיה דתני בברייתא פירות וכו' שוגג אם הוציאן בשוגג יאכלו כשחזרו ואם הוציאן מזיד לא יאכלו:
ר' נחמיה אומר. בין שהוציאן שוגג בין מזיד לא יאכל עד שיחזירן למקומן שיגג אבל אם החזירן מזיד אעפ''י שהוציאן שוגג לא יאכלו. והיינו כדיוקא דדייקינן ממתני':
ואתיא דר' נחמיה. שצריך שיהא החזרה שהיא הכנה להאכילה בשוגג דוקא ואם החזירן בשוגג מותרין אפי' בו ביום:
כר''מ. דפ''ב דתרומות דתני שם המעשר והמבשל בשבת שוגג יאכל וכו' דאלו לר' יהודה הא פליג שם בברייתא וסבירא ליה בשוגג יאכל למוצאי שבת ולא בו ביום:
קָנָה לוֹ שְׁביתָה וּבָאוּ גוֹיִם וְהִקִּיפוּהָ מְחִיצָה. רִבִּי חוּנָה אָמַר. לֹא הוֹעִילָה לוֹ מְחִיצָה כְּלוּם. אֶלָּה מְהַלֵּךְ בְּאַלְפַּיִים וּמְטַלְטֵל בְּאַרְבַּע. חִייָה בְּרֵיהּ דְּרַב אָמַר. מְהַלֵּךְ וּמְטַלְטֵל בְּאַלְפַּיִים. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא רִבִּי אַבוּנָא בְשֵׁם חִייָה בְּרֵיהּ דְּרַב. מְהַלֵּךְ בְּאַלְפַּיִים וּמְטַלְטֵל בְּאַרְבָּעַת אֲלָפִים אַמָּה עַל יְדֵי זְרֵיקָה. הֲווֹן בְּעָייָן מֵימַר. מַה פְלִיגִין כְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ וּכְרִבִּי עֲקִיבָה. בְּרַם כְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל וּכְרִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה לֹא פְלִיגִין. וְאֲפִילוּ כְרַבָּן גַּמְלִיאֵל וּכְרִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה פְלִיגִין. קַל הוּא מִי שֶׁקָּנָה לוֹ שְׁבִיתָה מִמֵּי שֶׁלֹּא קָנָה לוֹ שְׁביתָה.
Traduction
Si, après avoir élu domicile en un endroit (p. ex. au fond d’une vallée) des ennemis viennent entourer ce lieu d’une clôture, celle-ci ne modifiera rien, dit R. Houna, l’on pourra s’avancer de 2000 coudées et transporter dans l’espace de 40; selon R. Hiya fils de Rav, on pourra même transporter jusqu’à 2000 coudées; selon R. Jacob b. Aha, ou R. Abouna au nom de R. Hiya fils de Rav, on peut parcourir 2000 coudées et transporter jusqu’à 4000, dont 2000 comme d’ordinaire et d’autres 2000 en y jetant l’objet. On avait supposé que cette discussion a lieu selon R. Josué et R. aqiba; mais que, selon R. Gamliel et R. Eliézer b. Azaria, il n’y a pas de discussion, et tous permettent de transporter dans le lieu entier. Cependant, renonçant à cette hypothèse, il fut admis que, même selon ces derniers, la discussion a lieu, le présent cas différant du leur; car, celui qui a acquis un domicile ayant un avantage (pouvant rayonner à 2000 coudées en tous sens) aura par contre la restriction d’être réduit à porter dans 4 coudées; tandis que celui qui n’a pas élu domicile au loin (qui a été entraîné là malgré lui), jouira du bénéfice de disposer du circuit entier.
Pnei Moshe non traduit
קנה לו שביתה. במקום אחד בבקעה ובאו עכו''ם והקיפוה מחיצה בשבת פליגי בה ר' חונה וחייא בריה דרב:
לא הועילה לו מחיצתו כלום. שיהא מותר לטלטל בתוכה אלא הרי היא כבתחילה שמהלך אלפים ממקום השביתה ומטלטל בד' אמות וטפי לא כאלו לא היה שם מחיצה:
מהלך ומטלטל באלפים. דמהני ליה מחיצה אף לטלטל בתוך אלפים שלו אבל טפי לא דגזרינן שמא ימשך אחר חפצו וילך חוץ לאלפים שלו:
ר' יעקב בר אחא. קאמר בשם חייה בריה דרב מהלך הוא באלפים וכן הטילטול כי אורחיה:
ומטלטל בארבעת אלפים אמה ע''י זריקה. כלומר וחוץ לאלפים מה שהיא בתוך המחיצה מטלטל הוא ע''י זריקה דמחיצה שנעשית בשבת מחיצה היא אלא שאינו יכול לטלטל חוץ לאלפים כי אורחיה שא''י להלך לשם ומטלטל ע''י זריקה:
הוון בעיין מימר. בני הישיבה:
מה פליגין כר' יהושע ור' עקיבא. כלו' דאליבא דר' יהושע ור' עקיבא הוא דשייכא פלוגתייהו דאינהו ס''ל במתני' דכל שלא היה באויר מחיצות מבעוד יום לא מהני ליה המחיצה ואע''ג דר' יהושע ור' עקיבא אסרי אפי' בהילוך בהוליכוהו לעיר אחרת ואין לו אלא ד' אמות ס''ד דבני הישיב' דמ''מ שאני הכא שהרי קנה שביתה וא''כ הילוך אלפים מותר לו עכ''פ ומיהו הא דפליגי בטילטול אליבא דר' יהושע ור''ע היא דפליגי אם נחשבה כמחיצה גמורה או לא דאלו לר''ג ור''א בן עזריה הוה ס''ד דבני הישיבה דהכא הואיל וקנה שביתה ודאי כמחיצה גמורה היא אף לענין טלטול שהרי לענין הילוך אלפים בלאו הכי מותר אפי' לא קנה שביתה באויר המחיצה:
ואפי' כר''ג וכר''א בן עזריה פליגין. כלומר דדחי לה הש''ס דלא היא דאף אליבא דר''ג ור''א ב''ע שייכא נמי פלוגתייהו דודאי בהך סברא כ''ע מודים דקל הוא מי שקנה לו שביתה בתוך המחיצה ממי שלא קנה לו שביתה בתוכה ואם כן אימא לך דפליגי גם אליבייהו דר''ג וראב''ע אי אמרינן דקניית שביתה בתוך המחיצה מהני נמי לענין טלטול או לא דהיא גופה מספקא לן אפי' למ''ד דלענין הילוך לא בעינן קניית שביתה בתוך המחיצה מיהו לענין טלטול איכא סברא לכאן ולכאן ופליגי הני אמוראי בהא:
נְתָנוֹ עַל פֶּתַח הַדִּיר. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרִבִּי עֲקִיבָה נוֹתְנִין לוֹ שְׁתֵּי אַמּוֹת מִבִּפְנִים וּשְׁתֵּי אַמּוֹת מִבַּחוּץ. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אֵין נוֹתְנִין לוֹ שְׁתֵּי אַמּוֹת מִבִּפְנִים וּשְׁתֵּי אַמּוֹת מִבַּחוּץ. שֶׁאִם אוֹמֵר אַתְּ לִיתֵּן לוֹ שְׁתֵּי אַמּוֹת מִבִּפְנִים וּשְׁתֵּי אַמּוֹת מִבַּחוּץ אוֹף הוּא מְטַלְטֵל בְּכָל הַדִּיר כּוּלּוֹ. נְתָנוֹ בְּאֶמְצַע הַדִּיר. הָיָה הַדִּיר חֶצְיוֹ בְּתוֹךְ הַתְּחוּם וְחֶצְיוֹ חוּץ לַתְּחוּם. רִבִּי אָחָא אָמַר מִן אוּלְפָּן. רִבִּי יוּדָה אָמַר לָהּ מִן דֵּיעָה. מַחֲלֹקֶת רַב חוּנָה וְחִייָה בְּרֵיהּ דְּרַב
Traduction
Si l’on a été transporté à la porte d’une étable (non à l’intérieur), on aura le droit, selon R. Josué et R. aqiba, d’user de 2 coudées à l’intérieur et de 2 au dehors; selon R. Gamliel et R. Eliézer b. Azaria, l’espace de 4 coudées ne pourra pas être partagé de telle façon en 2 parts; sans quoi, on pourrait supposer qu’il est permis de transporter dans tout l’intérieur de l’étable (il faut donc fixer 4 coudées au dehors). S’il se trouve porté au milieu de l’étable, dont une moitié est comprise dans la limite permise et l’autre moitié est au-delà, il y a discussion à ce sujet, à ce que dit R. Aha d’après ce qu’il avait appris, ou selon R. Juda d’après son propre sentiment (R. Gamliel permet en ce cas de transporter partout, et R. Josué seulement dans la 1re moitié, sans crainte pour le reste). R. Houna et R. Hiya fils de
Pnei Moshe non traduit
נתנו. אותו על פתח הדיר ולא בתוכו ממש. האי מילתא תליא בפלוגתא דתנאי במתני' דלדעתייהו דר' יהושע ור''ע שאין לו לעולם אלא ד' אמות א''כ כאן נותנין לו ב' אמות מבפנים וב' אמות מבחוץ לפתח הדיר דלית לן למיחש למידי אבל לר''ג וראב''ע דסבירא להו דהיכא דנתנוהו בתוך הדיר או בתוך הסהר שמהלך את כולה א''כ כאן שנתנוהו על פתח הדיר או הסהר אין נותנין ד' אמות אלו שאם אתה נותן לו ב' אמות מבפנים כסבור הוא שעל פתח הדיר כבתוך הדיר עצמו ואוף הוא מטלטל בכל הדיר כולו ובאמת בכה''ג אינן מועילות לו המחיצות מכיון שלא נתנוהו בתוך המחיצות ממש:
נתנוהו באמצע הדיר והיה הדיר חציו בתוך התחום וחציו חוץ לתחום. בהא קאמר ר' אחא מן אולפן שכך קיבל מרבו ור' יודן הוא אמורא אמר לה מן דיעה דנפשיה. דתליא במחלוקת דרב חונה וחייא בריה דרב דלעיל דפליגי בהקיפוה נכרים מחיצה בשבת דלמאן דס''ל התם מהלך ומטלטל באלפים ולא חיישינן שמא ימשוך אחר חפצו לילך חוץ לאלפים ה''ה הכא מהלך ומטלטל בחציו שבתוך התחום. ולמאן דס''ל מהלך באלפים ומטלטל בארבע ה''נ כן שמהלך בחציו שבתוך התחום ואינו מטלטל אלא בד' אמות שמא ימשך אחר חפצו וילך בחציו שהוא חוץ לתחום:
Eirouvine
Daf 28a
משנה: מִי שֶׁיָצָא בִרְשׁוּת אָֽמְרוּ לוֹ כְּבָר נַעֲשָׂה מַעֲשֶׂה יֶשׁ לוֹ אַלְפַּיִים אַמָּה לְכָל רוּחַ. אִם הָיָה בְתוֹךְ הַתְּחוּם כִאִילּוּ לֹא יָצָא שֶׁכָּל הַיוֹצְאִין לְהַצִּיל חוֹזְרִין לִמְקוֹמָן׃
Traduction
Si quelqu’un est sorti à l’état autorisé pour une affaire importante (99)(Rosh-Hashana 2, 5)., et qu’on lui annonce que l’affaire est accomplie, il lui reste un espace libre de 2000 coudées autour du point où il se trouve. S’il se trouve encore dans la limite, c’est comme s’il n’était pas sorti, et tous ceux qui sortent pour opérer un sauvetage peuvent retourner chez eux.
Pnei Moshe non traduit
מתני' מי שיצא ברשות. מצוה כגון לעדות החודש או להציל מן הגייס או מן הנהר ואמרו לו כבר נעשה מעשה ואינם צריכין לך:
יש לו אלפים אמה לכל רוח. ממקום שאמרו לו:
אם היה בתוך התחום. בגמרא מפרש דה''ק אם היו אותן אלפים אמה שנותנין לו נכנסין לתוך התחום ביתו כאלו לא יצא מתחומו הוא והולך עד ביתו והרי הוא כבתחילה שיש לו מביתו אלפים לכל רוח:
שכל היוצאין להציל חוזרין למקומן. בגמרא קאמר אפי' בכלי זיינן וכלומר הואיל ומצינו קולא אחרת שהקילו בכל היוצאין להציל מן האויבים חוזרין אפי' בכלי זיינן למקומן מפני הפחד שלא ירגישו בהם האויבים ואינן צריכין הן להניח כלי זיינן לפיכך הקילו נמי בכגון זה שיצא ברשות להיות כאלו לא יצא:
משנה: פַּעַם אַחַת לֹא נִכְנְסוּ לַנִּמֵל עַד שֶׁחָשֵׁיכָה אָֽמְרוּ לוֹ לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל מָה אָנוּ לֵירֵד אָמַר לָהֶן מוּתָּר שֶׁכְּבָר הָיִיתִי מִסְתַּכֵּל וְהָיִינוּ בְתוֹךְ הַתְּחוּם עַד שֶׁלֹּא חָשֵׁיכָה׃
Traduction
Un jour, le vaisseau tarda tellement qu’ils entrèrent seulement au port à la nuit du vendredi soir. Nous est-il permis de descendre, demandèrent-ils à R. Gamliel? -Oui, dit-il, car j’ai bien examiné la distance et noté qu’avant la nuit nous avions pénétré déjà dans la limite légale.
Pnei Moshe non traduit
מתני' פעם אחת לא נכנסו לנמל עד שחשיכה. נמל הוא מקום שהספינות חונות שם כשיורדות מן הים אל שפתו וקאמר בגמרא שאותו הנמל היה יותר מן בית סאתים א''נ שלא היה מוקף מחיצות גבוהות עשרה דאי לאו הכי הא ר''ג ס''ל לעיל בנתנוהו בדיר וסהר מהלך את כולה:
מה אנו לירד. מתוך הספינה לעיר דשמא באנו מחוץ לתחום משחשיכה:
שכבר הייתי מסתכל. בשפופרת שהיה לו שבה היה משער בעיניו למדת צפיית של אלפים אמה במישור ובים:
הלכה: פיס'. מִי שֶׁיָצָא בִרְשׁוּת כול'. דִּלֹ כֵן מַה אֲנָן אָֽמְרִין. יֵעָשֶׂה כְמִי שֶׁיָּצָא בְאוֹנֶס וְלֹא יִהְיֶה לוֹ אֶלָּא אַרְבַּע אַמּוֹת. לְפוּם כָּךְ צָרַךְ מֵימַר. יֶשׁ לוֹ אַלְפַּיִים אַמָּה לְכָל רוּחַ. אָמַר רַב חוּנָה. וְהֵן שֶׁיְּהוּ אַרְבַּע אַמּוֹת אוֹכְלוֹת מִטְּחוּם טִבֵּרִיָּא וּמִטְּחוּם מַגְדָּלָה. רִבִּי חוּנָה בְשֵׁם רַב אָדָא בַּר אַחֲווָה רִבִּי לָא בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. וַאֲפִילוּ יָצָא לְמַגָדָּלָה וְחָזַר כְּאִילּוּ לֹא יָצָא. רִבִּי יְהוֹשׁוּעַ דְּרוֹמִיָּה בָעֵי. עַד כְּדוֹן בְּשֶׁיָּצָא שׁוֹגֵג. וַאֲפִילוּ יָצָא מֵזִיד. אָמַר רִבִּי פִינְחָס. מַתְנִיתָה אָֽמְרָה כֵן. שֶׁכָּל הַיוֹצְאִין לְהַצִּיל חוֹזְרִין לִמְקוֹמָן. חוֹזְרִין אֲפִילוּ בְזַייְנָן.
Traduction
Si la Mishna n’eût pas spécifié la faculté de 2000 coudées en tous sens, qu’eut-on supposé? On aurait pu croire que l’on est soumis alors à la règle de celui qui a été transporté au loin contre son gré, n’ayant droit qu’à un espace de 4 coudées: voilà pourquoi il a fallu spécifier que l’on a droit à 2000 coudées. R. Houna explique ces mots de la Mishna: ''Si l’homme (à peine sorti) se trouve encore dans la limite, c’est comme s’il n’était pas sorti'', en ajoutant la condition que les 4 coudées de départ (annulées) soient englobées dans la limite de la ville, que p. ex. en allant de Tibériade à Magdala l’espace total ait 4000 moins 4 coudées. Au contraire, R. Houna au nom de R. Ada b. Ahwa, ou R. Ila au nom de R. Simon b. Lakish, dit: si même cet homme est allé dans la 2e limite, p. ex. celle de Magdala, et qu’il en est revenu, c’est comme s’il n’était pas sorti (bien que ce soit en dehors de la 1re limite,il conserve la faculté de se mouvoir à 2000 coudées en tous sens). On sait jusqu’à présent, observa R. Josué du Midi, quelle est la règle en cas de sortie par erreur; quelle est la règle si la sortie a eu lieu à l’état conscient ? La Mishna elle-même, répond R. Pinhas, dit qu’il en est également ainsi dans ce dernier cas, puisqu’elle dit: ''tous ceux qui sortent pour opérer un sauvetage peuvent retourner chez eux'', fût-ce avec leurs armes.
Pnei Moshe non traduit
גמ' דלא כן מה אנן אמרין. אי לא אשמועינן שיש לו אלפים לכל רוח מה היינו אומרים בדבר זה וקאמר מהו דתימא ה''א ויעשה זה כמי שיצא באונס דאמרינן בריש פירקין שאין לו אלא ד' אמות לפום כן צריך מימר דלא דמי לאונס דמכיון שברשות יצא יש לו אלפים אמה לכל רוח:
והן. ודוקא שהיו ארבע אמות שלו במקום שהחזירוהו בתוך התחום אוכלת מתחום טבריה ומתחום מגדלה כגון שהיה יוצא מטבריה למגדלה ואמרו לו בב' אמות של תחום מגדלה וא''כ הד' אמות שלו מובלעות בב' תחומין הללו ואז כאלו לא יצא מתחום ביתו שבטבריה:
ר' חונה וכו' בשם רשב''ל. פליג דלא היא אלא אפילו יצא למגדלה ותחום מגדלה מובלע בתוך תחום טבריה וחזר כאלו לא יצא ולא בעינן שיהא ארבע אמות שלו מובלעות בתוך שני תחומין הללו:
עד כדון שיצא בשוגג. ונזדמן לו להציל ואם אפילו יצא במזיד חוזר למקומו הוא:
מתניתא אמרה כן. אפילו במזיד דהא קתני שכל היוצאין להציל:
חוזרין. דקאמר קמ''ל ואפי' בכלי זיינן וכדקתני עכו''ם שבאו וכו' אפי' תבן וכו' הואיל וסמוכות לספר הן שכיחי סכנת נפשות בהן לעולם:
הלכה: פיס'. פַּעַם אַחַת לֹא נִכְנְסוּ לַלִּמֵן כוּל'. מְצוּדוֹת הָיוּ לוֹ לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁהָיָה מְשַׁעֵיר בָּהּ עֵינָיו בַּמֵּישָׁר. וְלָמָּה לִי עַד שֶׁלֹּא חָשֵׁיכָה. וְלֹא רַבָּן גַּמְלִיאֵל הִיא. תִּיפְתָּר שֶׁהָיָה בַלִּמֵן יוֹתֵר מִבֵּית סְאָתַיִם. וְלֹא יִהְיוּ מְחִיצוֹת גְּבוֹהוֹת עֲשָׁרָה. וְלֹא יִהְיוּ פִרְצוֹת יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר. וְלֹא יְהֵא עוֹמֵד כְּנֶגֶד עוֹמֵד וּפָרוּץ כְּנֶגֶד פָּרוּץ.
Traduction
R. Gamliel avait des points de repère (100)Selon le Maguid n° du 21 févr. 1872, ce rabbin aurait eu, pour mesurer, un instrument creux à longue-vue., à l’aide desquels il pouvait mesurer la distance droite, à vue d’œil. A quoi bon dire que l’on était arrivé dans la limite avant la nuit? Ne le permet-il pas aussi après l’arrivée de la nuit, aussi bien qu’il autorise dans une étable, ou un enclos? C’est qu’il s’agit d’un port ayant une contenance de plus de 2 saas, ou dont les murs ont moins de 10 palmes en hauteur, de même que les ruptures ne doivent pas avoir plus de 10 p. de large, ni la partie restée debout se trouver en face de l’autre semblable, et la brèche vis-à-vis de la brèche, mais en alternant (à défaut de toutes ces conditions, il serait interdit d’y déplacer les objets).
Pnei Moshe non traduit
גמ' מצודות. מלשון ואשר לא צדה ואתה צודה נפשי כלומר שהיה אורב וצופה בהן לשער בעיניו המדה במישור ובים:
ולמה לי עד שלא חשיכה. והלא אפי' משחשיכה באו בתוך התחום וכי לא ר''ג היא שאמר כך ואיהו ס''ל לעיל דלעולם מהלך את כולה אפי' לא שבת באויר מחיצות מבעוד יום והרי בנמל הן:
תפתר שהיה בנמל יותר מבית סאתים ולא יהיו מחיצות גבוהות עשרה. בו ואו או נקט שאם היה יותר מסאתים אפי' היו לו מחיצות לא מהני ואם לא היה אלא בית סאתים לא היו לו מחיצות גבוהות י':
ולא יהיו פרצות יותר מעשר וכו'. כלומר ואפי' לא היו בו פירצות יותר מעשר מיהו לא היה בו אלא עומד כנגד עומד יפרוץ כנגד פרוץ כדאמרינן לעיל בפ''ק גבי שיירא שחנתה בבקעה דביותר מבית סאתים אפי' אין כאן פירצה יותר מעשר מיהת עומד כנגד הפרוץ בעינן:
רִבִּי זְעִירָא רַב חוּנָה בְשֵׁם רַב. מַה שֶׁרָצוּ רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרִבִּי עֲקִיבָה לְהַחֲמִיר עַל עַצְמָן. זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁהֲלָכָה כְרַבָּן גַּמְלִיאֵל וּכְרִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רִבִּי חִייָה בַּר אַשִּׁי. אַף בְּדִיר וּבְסַהַר הֲלָכָה כְרַבָּן גַּמְלִיאֵל וּכְרִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה. חֲנַנְיָה בֶּן אֲחִי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר. כָּל הַיּוֹם הָיוּ דָנִין אֵילּוּ כְנֶגֶד אֵילּוּ עַד שֶׁבָּא אֲחִי אַבָּא וְהִכְרִיַע בֵּינֵיהֶן. וְהִתְקִין שֶׁתְּהֵא הֲלָכָה כְרַבָּן גַּמְלִיאֵל וּכְרִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה בִּסְפִינָה. וּכְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ וּכְרִבִּי עֲקִיבָה בְּדִיר וְסַהַר. מַה בֵין סַהַר וּמַה בֵין סְפִינָה. חֲבֵרַייָא אָֽמְרֵי. סְפִינָה מִפְּנֵי שֶׁמְחִיצוֹתֶיהָ עוֹלוֹת עִמָּהּ. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. מִכֵּיוָן שֶׁעוֹקְרִין אוֹתָהּ מֵאַרְבַּע אַמּוֹת אֵילּוּ וְנוֹתְנִין אוֹתָהּ בְּאַרְבַּע אַמּוֹת אֵילּוּ. מַה נְפַק מִבֵּינֵיהוֹן. אִם הָֽיְתָה אֵכְּסֶדְרָה. עַל דַּעְתְּהוֹן דַּחֲבֵרַייָא מוּתָּר. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי זְעִירָא אָסוּר. 28a אִם הָיָה הַםָ גַּלֵנוֹ. עַל דַּעְתְּהוֹן דַּחֲבֵרַייָא אָסוּר. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי זְעִירָא מוּתָּר. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. מַתְנִיתָא אָֽמְרָה כֵן. אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁאָֽמְרוּ אֵינָן תְּחוּם.
Traduction
R. Zeira, ou R. Houna au nom de Rav, disent: le fait que R. Josué et R. aqiba ont voulu être plus sévères pour eux-mêmes qu’à l’égard d’autrui, prouve que l’avis de R. Gamliel et de R. Eliézer b. Azaria sert de règle. R. Aba dit au nom de R. Hiya b. Ashé: de même, pour une étable, ou un enclos, l’avis de R. Gamliel et R. Eliézer prévaut. Hanania neveu de R. Josué dit: pendant toute la journée que ces rabbins (cités dans la Mishna) passèrent ensemble en bateau, ils discutèrent entre eux, jusqu’à ce qu’enfin le frère de mon père (R. Josué) les concilia, en déclarant que l’avis de R. Gamliel et R. Eliézer b. Azaria domine pour le cas du bateau, tandis que celui de R. Josué et R. aqiba l’emporte pour l’étable, ou l’enclos. A quoi tient cette différence? C’est que, disent les compagnons, les parois du bateau occupé dès la veille constituent l’aire de l’enclos (ce qui n’a pas lieu pour l’étable inoccupée à l’entrée du Shabat). R. Zeira énonce une autre raison: c’est que le bateau, tout en marchant d’un emplacement de 4 coudées à un autre semblable, est censé rester fixe dans un tel endroit. Y a-t-il entre ces 2 motifs une différence pratique? Il y en a une si le bateau a l’aspect d’une estrade, exedra, ouverte de toutes parts (sans murs): selon les compagnons, il est interdit de dépasser 4 coudées; selon R. Zeira, c’est permis. Si la mer est si orageuse, que les vagues dominent les bords du bateau (annulant les parois), les autres compagnons l’interdisent aussi (par suite de l’annulation des bords); selon R. Zeira, le déplacement est permis. R. Zeira se conforme ici à ce qu’il a dit plus haut: par une autre Mishna (ci-après, § 5),il est prouvé que la limite de 4 coudées est stricte, et ne peut pas être répartie sur 2 emplacements (de même, le bateau est supposé rester fixe).
Pnei Moshe non traduit
ר' זעירא רב הונא. אמרו בשם רב שממה שרצו ר' יהושע ור''ע להחמיר על עצמן דקתני א''כ זאת אומרת שהלכה כר''ג ור''א ב''ע שמה שעשו אינו אלא מצד חומרא שהחמירו על עצמן דווקא ולא להחמיר לאחרים:
אף בדיר וסהר. שלא שבת כלל באויר מחיצות הלכה כר''ג וכראב''ע:
חנניא בן אחי ר' יהושע אמר. לא כך אלא כל אותו היום שהיו בספינה היו דנין אלו כנגד אלו עד שלבסוף בא אחי אבא והוא ר' יהושע והכריע והתקין שתהא הלכה וכו' וכר' יהושע ור''ע בדיר וסהר וכדמסיק ואזיל מה בין דיר וסהר לספינה:
ספינה מפני שמחיצותיה עולות עמה. דמ''מ בתוך מחיצותיה שבתו אבל דיר וסהר לא היה כלל באויר מחיצות בעת ששבת. ור' זעירא אמר טעמא אחרינא דספינה קילא טפי מכיון שתמיד עוקרין אותה מד' אמות אלו ונותנין אותה בד' אמות אלי שתמיד מהלכת היא ולעולם כבתוך ד' אמות היא:
מה נפק מביניהון. להני תרי טעמי:
אם היתה אכסדרה. כלו' אם הספינה היתה כמין אכסדרה שפתוחה מד' רוחותיה ואין לה מחיצות:
על דעתהון דחברייא אסור על דעתיה דר' זעירא מותר. כצ''ל ובספרי הדפוס טעות דמוכח ונתחלף בהא דלקמיה:
אם היה הים גלני. שהיו הגלים של הים גבוהים ומתגברים הרבה עד שאין הספינה יכולה להלך את מהלכה שגלי הים דוחפין אותה לאחור נמי איכא בינייהו:
על דעתון דחבריא מותר על דעתיה דרבי זעירא אסור כצ''ל. ונתחלף בהא דלעיל שהרי לחברייא יש כאן מחיצותיה ולטעמיה דר' זעירא בכה''ג אינה נעקרת מד' אמות אלו לד' אמות אלו:
א''ר זעירא מתניתא אמרה כן ד' אמות שאמרו אינן תחום. כלומר ר' זעירא דקאמר האי טעמא בספינה לשיטתיה אזיל דאמר לעיל ממתניתין דלקמן ש''מ דד' אמות שאמרו תחום הן ואין נותנין לו משני מקומות. ולפיכך אמר בספינה להאי טעמא שהיא נעקרת מאליה מד' אמות לד''א וכעומדת תמיד בתוך ד''א היא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source